רש"ש על זבחים סז:

רש"י ד"ה חציין למעלה. כגון דפשיטא ליה כו'. לכאורה גם אם היו כולן מעורבין היה הדין כן. דעולה אחת וחטאת אחת ודאי כשרין. דהשלישית שעשה למעלה ע"כ היתה או עולה מפורשת או מן הסתומה. וכן מהג' דלמטה ע"כ א' היתה או חטאת המפורשת או מן הסתומה. ואולי לשון דאינה כשרה אלא סתומה דחקתו:

בא"ד האחת יוצאה בה ידי חטאת כו' ויקריבו בתנאי כו'. ל"י למה לנו התנאי. אם בראשונה הקריב סתם על שתיהן כמש"כ לעיל גם עתה יקריב סתם ועי' עירובין (לז) ובתד"ה לאיזו:

רש"י ד"ה ואמאי. בשלמא כו' דה"ל תרי גברי. לכאורה תמוה דהא הבעלת עולה מחוייבת חטאת ג"כ וא"כ יהיה עולה לה לשם חטאתה. והחטאת מהסתומה תעלה לחברתה ונגד זה העולה מהסתומה תעלה לה. וי"ל משום דקיימא לן בכריתות (פ"ו מ"ז) דלא יביא מחטא על חטא ואפי' מחלב שאכל אמש על חלב שאכל היום (וכבר כתבתי בפ"ב דקנים דה"ה במחוכ"פ נמי וה"ר לדבר ע"ש). ואפי' לדעת הרמב"ם שהביא התוי"ט שם דבשניהם מין אחד אינו אלא מדרבנן ובדיעבד כפר. י"ל דהכא מיירי בשני שמות לידה וזיבה:

רש"י ד"ה שלש למעלן. דנדרה שתיהן עולות. כצ"ל: