רש"ש על זבחים נג:

תד"ה העולה. ולא נהירא דכולה כו' דמצוה במתן שיריים. עי' לעיל (נא) ברש"י ד"ה אל יסוד הג' שכתב אם נשאר כו' וכ"כ (בר"ד לז) משמע דדעתו ג"כ כהר"מ:

תד"ה ק"ק. אבל יוצא כו' ניחא כו'. והתוי"ט כ"ע ואני אומר אף יוצא כו'. ואני אומר דפשוט דכוונתם על יוצא דחוץ לקלעים ועי' לקמן (ס"ד פט) בגמרא: