רש"ש על זבחים מט

רש"י ד"ה והתם. ואילו קרחת וגבחת כתיב גבי נתקין כו' וזה בשער צהוב. תמוה שמערבב קרוג"ב בנתקים. והמה שנים ענינים נפרדים דקרו"ג מיטמאין בד' מראות כדכתיב כמראה צרעת עור בשר. ושער לבן או צהוב אינן סימן טומאה בהם (עי' בספ"י דנגעים ובמפרשים). ונתקים מטמאין בכל המראות. ושער צהוב בהם סימן טומאה (ע"ש ברה"פ). ועוד פרוח בנתקים דטהור ילפינן בת"כ מן ואיש כי ימרט ראשו כו' טהור הוא הביאוהו המפרשים במ"ט שם. והכא יליף מן מראשו ועד רגליו. וכן תימה על הרמב"ם שבנגעי בגדים בפי"ב מהל' ט"צ הל"ח פסק דפרח בכולו טהור כר"נ שלפנינו וגבי קרו"ג שם פ"ה לא הביא ד"ז דפרח בכולו טהור. אם לא שגם הוא הולך בשיטת רש"י וגבי נתקים הביא ד"ז דפרח בכולו בספ"ח שם. ועי' במל"מ שם בפי"ב. ובדבריו ובשיטת הרמב"ם והרמב"ן שהביא התוי"ט בספ"י י"ל פרש"י והרמב"ם. אבל העיקר נראה דהכא הכוונה על בהרת שנעשה בקרו"ג ואינו ענין להא דפריחה בנתקים שהביא המל"מ שם: