רש"ש על זבחים מח.

גמרא איידי דנכנס דמן לפני ולפנים חביבא ליה. לכאורה המ"ל דאיידי דאתיין מדרשה רחוקה טפי. דבחיצונות מ"מ כתיבא בהו מפורש במקום אשר תשחט העולה כו' דהכתוב מדבר בנאכלות כדלקמן ר"פ דם חטאת. וכן ושחט את החטאת במקום העולה כתיב מפורש בחטאת חיצונה. אבל פנימית לא ילפינן אלא מיתורא כדלקמן:

רש"י ד"ה גמר באיל באיל. כתיב ביה (ר"ל באשם שפחה חרופה דביה קיימינן) באיל האשם ובאשם מעילות נמי כו'. כנ"ל דצ"ל. ור"ל דלא יליף מזה אלא אשם שפחה חרופה (וכדמשמע פשטי' דגמרא) דכתיב ביה באיל האשם כדכתיב באשם מעילות. משא"כ בא"ת ואשם גזילות דלא כתיב בהו אלא איל לא מצי למילפינהו בזה להכי איצטריך בהו גז"ש דבערכך. והרע"ב שכתב בפ"ו דכריתות מ"ו "ואשם ש"ח הואיל והוא איל כו'" ע"ש דמשמע דמפרש דיליף בבמה מצינו במה שהוא איל כמותם לפיכך אף הוא בכסף שקלים. ל"ד כלל. דא"כ א"ת וא"ג נמי. וגז"ש דבערכך ל"ל. והוא עצמו הביא שם גם הגז"ש דבערכך: