רש"ש על זבחים כט:

במשנה חוץ למקומו פסול ואב"כ. בתוי"ט מביא ע"ז קרא דקדושים ע"ש. ותמיהני דהלא רבא מסיק בסוגיא דלעיל (כח ב) דכולהו מקרא אריכא (דפ' צו) אתיין ועי' לעיל (כג ב) תד"ה עון פיגול:

שם ובלבד שיקרב המתיר כמצותו. בתוי"ט העתיק לשון רש"י דמעילה כדכתיב גבי כשר ירצה לכפר עליו. ולא הרגיש כי מקרא זה איננו. וצריך להגיהו ונרצה לו לכפר הכתוב בריש ויקרא. ומה שהביא הוא קרא דלרצונכם כו' דכתיב גבי קרא דלא ירצה. תמוה דקרא זה דפ' קדושים אוקמיה אחוץ למקומו לעיל בד"ה חוץ למקומו. ואולי לסימנא בעלמא נקטיה. ובפסחים (סא ב) מביא רש"י קרא דמיום השמיני והלאה ירצה:

רש"י ד"ה או להקטיר. ובלבד דליחשיב עלייהו להאכילן כו'. כצ"ל: