רש"ש על זבחים כג:

תד"ה הא (בסופו) . דלא מיפסל בהו שלא לשמן. כצ"ל:

תד"ה אימא. ובחנם נכתבה דהא ילפינן חוקה לגז"ש כו'. נ"ל ביאור דבריהם דבלא לימוד לא הוה ס"ד לחייב מיתה ביושב מדקריא זר דה"א דלא אתא אלא לומר דמיחל עבודה. רק כיון דגלי לן קרא במח"ב דמיקרי ג"כ זר וחייב עליו מיתה מפורש הוה ילפינן מיניה לכל מי דמיקרי זר לחיוב מיתה. אבל כיון דכתיב ג"כ מיתה מפורש בלא רחוץ ידו"ר דמיותר דהא הוה ילפינן חוקה ממח"ב ע"כ להורות דלא נילף בעלמא ממח"ב דכל דמיקרי זר חייב מיתה. ומיושב הצ"ע דהצ"ק ועי' לעיל (יח) תד"ה אתיא:

בא"ד (כ"ד ע"א) וקרא דוחגרת כו' בר"פ ובסנהדרין כו'. כצ"ל: