רש"ש על זבחים קטז.

גמרא [והתניא אבל שלמים לא כ"א עולות.] עולות אין שלמים לא כמ"ד כו'. כ"ה גי' הרש"ק. ולפי' גי' זו נראה דהשתא חזר בו ממה שתירץ מעיקרא אלא אימא כו' עולות ושלמים. וזהו שאמר עולות אין כו' ור"ל לעולם כדדייקת עולות אין שלמים לא. ול"ק דאתיא כמ"ד כו'. אבל זה תמוה דלא מתרץ הקושיא מקרא דויזבחו כו'. והנה הרש"ק נסתייע לגי' זו מהע"י. ועיינתי בו והנה ליתא שם הא דעולות אין כו'. וא"כ אין בין הגירסאות אלא שינוי לשון קצת והענין אחד. ולפ"ז נ"ל דלעולם לא חזר מתירוצא דאלא אימא כו'. וכמ"ד כו' לא קאי רק על הברייתא הב' דמייתא והוא דבמדרש ב"ר פכ"ב (ובש"מ שציינתי בהגהותי לש"ר פי"ד אות ז' במ"ת) ובירושלמי פ"ק דמגילה מתרצו להאי קרא דויזבחו כו' למ"ד דלא קרבו שלמים. דפי' שלמים בלא הפשט וניתוח. אולם בזה א"א לתרץ הברייתא הראשונה דהא מסיימא ועולה שהקריבו כו' טעונה הפשט וניתוח ונכון בעז"ה. וזה קצת דלא כמש"כ בהגהותי שם שנמשכתי אחרי הט"א בחגיגה שהזכרתיו שמה:

שם ר"א וריב"ח ח"א קרבו שלמים ב"נ כו'. לכאורה פלוגתתם כעין פלוגתת ריה"ג ור"ע במנחות (עג ב) ע"ש:

שם תתנער כו' ותבא אומה כו'. כ"ה בע"י וברש"י:

רש"י ד"ה ויזבחו וד"ה לכל עד בין לעובדי כוכבים. צ"ל הד"א.

וקרבו עולות. הוא דבור חדש וכן היתה גירסתו בגמרא: