רש"ש על זבחים קיד.

גמרא אלא מוקצה ונעבד כו' בקק"ל ואליבא דריה"ג כו'. ק"ל מדוע לא אמר כר"ש דאמר קדשים שחייב באחריותן חייבין עליהם כפל וד' וה' בפ' מרובה וכן פליג בשבועה בפ' שבועת הדיינין. ולענין אונאה בפ' הזהב. וכזה קשה בבכורות (נג ב) לענין מע"ב דמוקי ג"כ כריה"ג ולא כר"ש. ועי' בפסחים (ד"ו) סד"א הואיל וכי איתא הדר בעיניה כו' ובפרש"י ובמש"כ שם בס"ד:

שם (בסה"ע) וגלגל לגבי שילה מח"ז הוא. ק"ל הא חטאת יחיד דהיא כשבה או שעירה אם עברה שנתן פסולה עי' יומא (סה ב) ובפרש"י שם וא"כ אינן ראויין לאח"ז דימי גלגל היו י"ד שנה:

רש"י ד"ה נ"ל דה"ג. דנראו לבא כו' קודם שנעשו אתנן ומחיר כו'. לכאורה אף לאחר שנעשו אומ"ח ראויין הן אגב אמן דומיא דכלאים:

תד"ה אתנן. לא מתוקם כו' כדדרשי' כו' לכ"נ פרט לנדור. ע"ש דמוקי לה בפסח וכרבי. ומדלא מוקי כריה"ג ש"מ דלדידי' למ"ל משום דמודה דאסור למכרם. ואולי דילפינן ממעשר. ולכן אין אתנן ומחיר חל עליהן בלא קרא דלכ"נ. ועי' פסחים (צ) דאביי באמת הוה ס"ד לאוקמה כריה"ג. אבל משמע דהדר ביה מהא דר' אושעיא:

תד"ה משום. מש"כ בגליון (והוא מהרש"ק והצ"ק) דגי' הרע"ב מודה ר"ש לרבנן. לפנינו הגי' בהרע"ב כבפנים: