רש"ש על זבחים קט:

במשנה ר"א פוטר כו'. הוא ר' אלעזר בלא י' בן שמוע כדמוכח לקמן (קי ב) בתד"ה ומודה. וכן צריך להגיה בגמרא ופרש"י ובמשנה דהקומץ והלבונה הכל בל"י. מה שכ' הרע"ב דקסבר כל המתירין נפסלין בחסרון כו'. הוא שלא בדיוק דבזה ל"פ רבנן. ולשון רש"י בזה מדוייק שפיר:

גמרא א' רבה בהקטרה דהיכל כ"ע ל"פ. ועפרש"י. ולפ"ז נ"ל דהעושה כדי להריח בה אפי' בכזית חייב עי' כריתות (ו ב). ומהמל"מ בפ"ב מהל' כלי המקדש ה"ח נראה דאשתמיט סוגיא זו שלפנינו ע"ש. ומהת"י בכריתות שם משמע דהלל"מ היה דלכתחלה פרס ובדיעבד יוצא בכזית ודלא כפרש"י ולכן אפשר דהעושה א"ח עד שיעשה שיעור פרס:

רש"י ד"ה והקטרת. קסבר כו' אשיעור הקטרה כו' כזית. והעתיקו התוי"ט. ועי' בתור"ע. ומש"כ שהתוי"ט כ' במשנה הקודמת דלר' יוסי קאי על קרבן כולו וזהו כאוקימתא דר"ל. ל"ד במחכ"ת שזהו כפי גי' שלפנינו בפיה"מ אבל התוי"ט העתיק הנא"י דאפי' לר"י קאי אותו על אבר שלם וסיים ע"ז שהן דברי ריו"ח בגמרא ועמש"כ שם. ונלע"ד בשטת רש"י דאותו פי שנים במובנו. אבר שלם והקטרה שלמה. ובקומץ ולבונה כו' דלא שייך אבר לא בעינן אלא שיעור הקטרה. וכ"נ מהכ"מ שהביאו התוי"ט בד"ה המעלה כזית: