רש"ש על יבמות עח:

גמרא כי אתי רבין אריו"ח באומות כו'. כצ"ל:

שם והאנן תנן ממזרים כו' איסור עולם כו' הא כמ"ד כו'. לכאורה יפלא לתנא דמתניתין מדוע לא כתבה התורה עד עולם בממזר דקדים ולא לכתוב בעמוני ולילפי' מממזר ונ"ל משום דר' יוסי ס"ל בקדושין (עב ב) דממזרים יהיו טהורים לע"ל (ופסקינן שם כוותיה) ועד עולם פי שנים במובנו (עי' כתובות פג ב ובתוס' שם ד"ה ה"א) א) להוראת אפילו מעשרה דורות ולמעלה וזה ילפינן ממזר ג"כ מעמוני. ומובן הב' הוא להורות דדין זה נוהג לעולם בלתי הפסק בזמן מהזמנים. וזה אינו בממזר כנ"ל ולהכי לא כתביה בגופי' עי' פסחים (כה) ובמש"כ בס"ד בשבועות (לג א) ור"מ דס"ל שם בקדושין דממזרים אין טהורין לע"ל ל"ק דאזיל לשיטתיה בשבועות (לא א) דדון מיניה ומיניה וא"כ עכשיו דל"כ בדידיה מותרות הנקבות אחר עשרה דורות כדר"ל משא"כ אילו היה כתוב בגופיה היו גם הן אסורות עד עולם ונכון בעז"ה:

שם אל שאול שלא נספד כהלכה. וראיה לזה דאחר שעשה משפט הגבעונים מבני שאול כתיב וילך דוד ויקח את עצמות שאול כו' ויקברו כו' ויעתר אלהים לארץ אח"כ ועי' מזה באורך במ"ר נשא פ"ח:

שם מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספקין כו'. עפרש"י והרש"א בח"א פי' להיפך דהגבעונים היו מספקין לכהנים ע"ש אבל בב"ק (קיט א) מוכח להדיא כפרש"י דקאמר כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו כו' אבל גרמא לא ת"ש אל שאול כו' ע"ש: