רש"ש על יבמות ג.

גמרא לתני מן היבום לחודיה. נ"ל משום דלשון יבום הוא שם כללי (ר"ל כולל חליצה ויבום) עי' רש"י לקמן (י ב) ד"ה וח"ל בני חליצה ויבום נינהו וגם שם פרטי (ר"ל ליבום ממש) וכה"ג כתבתי בב"מ (י) ובמ"ר נשא פ"ט אות י' עשו"ש לכן אף שכבר תירץ לו אי תנא אוסרות (היינו אוסרות ליבום כמש"כ התוס' והמהרש"א) ה"א אסור לייבם כו' קס"ד דהוא משום דלשון אוסרות נופל יותר על יבום ממש וכדמסיק מאי קעביד אבל פוטרות דנופל שפיר גם על חליצה הוה ס"ד דשפיר היינו מפרשים אותו בשימושו הכללי:

שם וליתני מן היבום ומן החליצה. עפרש"י ועוד נל"פ דהכי שפיר טפי בלישנא דלא זו אף זו: