רש"ש על תענית יט.

במשנה על אלו מתריעין בכ"מ כו' ועל הארבה ועל החסיל. בתוס' ב"ק (פ ב) בד"ה על החגב נראה דהיה הגי' לפניהם כאן גם ועל הגובאי וגי' נכונה היא כדאיתא לקמן (ע"ב) בברייתא ומתריעין על הגובאי בכ"ש וכ"מ קצת בירושלמי דמפרש על מתניתין למה נקרא שמו חסיל כו' ולמה נקרא שמו גובאי כו':

שם אלמלא חוני אתה. כצ"ל בא' בסוף:

גמרא אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וצמחו וחזרו כו'. כ"ה גי' הרי"ף והרא"ש ול"ג וזרעו ולא צמחו. ונדחו דברי הגבו"א שהוכיח מזה דר"י משני בחסורי מחסרא:

שם ל"צ דאקון מ"ד כו' קמ"ל. עי' גבו"א באורך ומסיק דנ"ל מכאן דאין להתריע ולהתפלל ע"ד שאינו כו' אלא ע"פ הנס כו' מפורש הוא בירושלמי ה"ב יותר מכאן מעשה נסים ואין מתריעין על מע"נ:

רש"י ד"ה מתריעין בכ"מ. אם יראו באספמיא מתריעין בבבל כו'. וק"ל א"כ מאי רבותא דברייתא לקמן (כב) דאפילו חרב של שלום ופרש"י העוברת כו' להלחם במקום אחר. דתיפוק ליה דמשום ההוא מקום דהולכת להלחם בו יתריעו בכ"מ. וי"ל כיון דעדיין לא הגיעה לשם אין לנו להתריע מחמתו. או דמשפחה לגבירתה לא מתרעינן וי"ל עוד ואכמ"ל:

רש"י ד"ה המטורפת. מלשון טרף אבבא (ברכות כח). גם לקמן (כה) איתא וטרפא אבבא:

רש"י ד"ה ה"ק. דכולי יורה קרי ליה רביעה ראשונה. כ"נ דצ"ל. ור"ל דק"ל ראשונה נגד מלקוש. וכן לעיל (ו) איתא איזו היא רביעה ראשונה הבכירה כו' בינונית כו' אפילה כו' (עמש"כ שם) ועי' גי' הרא"ש כאן ומיושב ממה שגמגם עליו הגבו"א:

תד"ה נהרא. ויכולין להביא מזו לזו ע"י נהר מיקרי בצורת כו' מאחר שיכולין כו'. כצ"ל: