רש"ש על סוכה מה:

גמרא ה"ק ליה אנחנו מודים כו' ליה אנחנו מודים. ק"ל התנן בברכות ובמגילה האומר מודים מודים משתקין אותו ועי' לקמן (נג ב) ובפרש"י שם ד"ה אנו ליה. ולפי מה שפירש הרש"א בח"א א"ש:

שם כפות שנים אחת ללולב ואחת למזבח. ק"ל דמשמע ששניהם שוין והרי חריות פסול ללולב לעיל (לב) והכא אמר דוקא חריות] :

גמרא אר"י א"ש כו' סוכה דל"מ לילות מימים כולהו ז' כחד יומא כו'. בס' ב"א האריך בישוב סתירת דר"י דהכא להא דמביא הש"ס משמיה במנחות ע"ש וסוף דבריו דס"ל דציצית חובת גברא וא"א להבטל ודבריו בטלים דשם (מא) מבואר דאי ל"ל טלית בת חיובא אינו מחויב לאהדורי בתרה:

שם נקוט דרבב"ח בידך כו'. לכאורה הל"ל כרבין דאף לולב שבעה דשמואל ס"ל כוותיה דכה"ג כתבו הפוסקים בכ"ד. ועי' רש"י לקמן ד"ה ה"ג:

תד"ה סביב וכתיב ופאת ימה כו'. העתיקו הכתובים שלא כסדרן וקצתן גם שלא ככתבן עי' במקרא:

תד"ה אחת וריב"ב דריש להוערבי כו'. כצ"ל בתיבה אחת:

בא"ד והא כו' ואותו היום ל"ד יום א'. וזה דוחק ולעד"נ דהאי וחובטין אותן כו' דקאמר לא היה אלא ביום ז':