רש"ש על סוטה לז.

רש"י ד"ה שכבר נאמר לוי למטה. נגד הכהנים הלוים. כצ"ל בל"ו וכן בתוס':

תד"ה מאי. האי דלא מייתי מתני' כו'. לכאורה טפי הל"ל דניחא ליה לאתויי ממילתא דרבי גופיה. אבל נראה דהם מפרשים דהפכו פניהם כו' אינו מסיומא דרבי אלא סתמא דברייתא היא ולדברי הכל. והא דקאמר מאי על ר"ל הא דכתיב ונתת את הברכה על הר גריזים כו' דמשמע עליהם ממש ולא כלפי. וכ"נ מהירושלמי שהביאו. וא"ש מאי דל"א כאן רבי לטעמיה כדאמר במנחות בב' המקומות שהביאו התוס' לקמן:

בא"ד ושאני הכא דגזה"כ כו' ובדיעבד מכשר כו' דומיא דההיא דפ' שת"ה כו'. נראה דדומיא קאי על מש"כ דגזה"כ היא דהתם נמי טעמא איכא כדמסקי. והא שכתבו דלכתחלה על ממש ובדיעבד מכשר בסמוך. הוא מוכח מהא דהקומץ רבה שהביאו לעיל: