רש"ש על סוטה לד:

גמרא מ"ס אדם קל. עיין פרש"י ותוס'. וכה"ג עי' ברכות (ר"ד נ) בתוס':

שם וכי אדם זה בורר כו'. מלת זה ליתא בע"י:

שם ד"א אחימן בנה כו'. רש"י ביומא מחק ד"א:

רש"י ד"ה לבושתה. אותה שאילה כו. כצ"ל או למחוק תיבת שאילה דכן ליתא בע"י:

תד"ה כחנייתן. ורוחב הירדן לא היה כ"א חמשים אמה. המציינים לא הראו מקורו. ובני הרב כו' מוה' מתתי' שי' הראני שכ"ה בספרי ואתחנן (פיס' כט) ובמדרש קהלת בפסוק כי לא לקלים המרוץ:

בא"ד היה אורכו קרוב לאלף ות"מ פרסאות באורך (כצ"ל בבי"ת) הירדן. עי' הגהת רש"ל ורש"א. והוא משום דק"ל דהרי החשבון מצומצם. ול"נ ליישב הגי' שלפנינו. דהנה נניח למשל דעשרים שורות אנשים הכילו מאה אמה וגם בכדי אויר אחד שבין השורות. ובכ' שורות הלא נמצא י"ט אוירים. ואם תחלקם לשנים בכדי שיעמדו אלו אצל אלו במלא רוחב הירדן לא יהיה אלא י"ח אוירים והיינו מאה אמה מכוונות ובכ' שורות דלאחריהם אם תחלקם כמו כן יפחתו שני אוירים וכן בכולן. ואף שנגד זה יצטרכו להרחיק א"ע באורך הירדן זה מזה. אולם דעת לנבון נקל שאינו דומה החלל שבין פניו של זה לאחוריו של זה כשמהלכים. להחלל שבין צדדיהם. ונכון בס"ד:

תד"ה בזה (בסופו). יכול להיות בשיעור ס' רבוא כו'. כצ"ל: