רש"ש על סוטה ב.

במשנה נכנסה עמו לבה"ס ושהתה עמו כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אסורה לביתה. שלשה נטמאה כו' וקנא את אשתו והיא נטמאה. והיתה אם נטמאה. תחת אישה ונטמאה. כצ"ל עי' לקמן בפ' כשם:

תד"ה המקנא דיעבד. והא קתני בסוף א"ע ההולך לשחוט א"פ. ק"ל דהתם ודאי דיעבד הוא דלכתחלה ה"ל לבער את חמצו קודם הילוכו: