רש"ש על סוטה יט.

רש"י ד"ה והגישה. כדתניא בפ"ב כו'. כ"נ דצ"ל. וכוון על הא דלעיל (יד ב):

תד"ה הניף. עי' מהרש"א. מש"כ די"ל לפי הירושלמי כו' במחכ"ת ל"ד דכן איתא נמי בגמרתנו במנחות (ס ב) וכמו שהביאו התוס'. ומצאתי אח"כ לקה"ע שהשיגו בזה. אולם מש"כ עוד עליו דל"י אנה מצא ברש"י דילפינן מן והקריב אותה אה"מ. נעלם ממנו פרש"י עה"ת. וכן כאן כתב וכולהו הנך כתיבי במנחת סוטה כו' והקרבה. וכ"כ לקמן (בע"ב) בד"ה ה"ג. והקריב דהיינו הגשה:

תד"ה ואחר. דהא ממעטינהו מהתם דאין מטילין כו'. כצ"ל: