רש"ש על סוטה י.

גמרא אלא מעתה לא ימחה. נ"ל דקאי על שמש לא על שמשון וכ"מ מפירש"י ותוס'. תדע מהא דלא פריך לקמן אהא דיהודה נקרא כולו ע"ש של הקב"ה. והרש"א בח"א במחכ"ת שגה בזה:

שם צדקיה בעיניו אסא ברגליו. צריך טעם על מה שהקדים צדקיה המאוחר בזמן לאסא המוקדם:

רש"י ד"ה במה בירכו. דבר המתרבה ומצוי כו'. כצ"ל וכ"ה בע"י:

רד"ה קמי רפוקא. דובלי מין ירק הוא. בע"ז (כח) העתיק רש"י מכאן דיבלי והד' הוא לשימוש. ונראה עוד דהכא היה גורס גרויא דובלי וכ"ה בע"י ולכן פי' סל. אולם בברכות (מ ב) משמע דדובלי הוא מין אילן. אמנם שם ט"ס וצ"ל דולבי וכן העתיק הר"ש בדמאי ע"ש. ומצאתי אח"ז שקדמני בזה השנ"א. ודלא כהמוסף שהביאו בערך דבל:

רד"ה יתומה אני. והייתי קטנה כו'. עי' רש"א בח"א. אבל פשוט דרש"י כיון להצדיק גם אותה וכמו שפי' בד"ה שנתנה עינים: