רש"ש על שבועות כט:

במשנה שבועת ביטוי כו' ברחוקים ובקרובים. כצ"ל וכדלקמן גבי שבועת שוא (ובציון דרש"י שם ט"ס) וכ"ה בגמרא לקמן:

גמרא ותניא בברייתא כו' בין מפ"ע בין מפי אחרים כיון שכפרו בהם. מפירש"י משמע דל"ג כ"ז ועי' מהרש"א לקמן (ל"א ב') בתד"ה משביע שכ' דעיקר הדיוק הוא מבבא זו ועתור"ע בפ' דלקמן אות כ"ז מש"כ בשם התומים:

גמ' שם מתניתין דהכא נמי דיקא כו' מפי עצמו. מפ"ע אין מפ"א לא כו'. כצ"ל: