רש"ש על שבת ק:

גמרא [דכיון דמיטנפי לא איכפת להו. לעיל (ח ב) יש גי' אחרת ע"ש] :

שם אביי אמר איצטריך כו' אבל היכא דהוי ד"א כו'. וכ"ה ברש"י ובפי' הרמב"ם. ובהרע"ב איתא ארבעה והוא טפחים וכ"נ מהתוי"ט. הוא תמוה. ומה שהקשה התוי"ט ע"ז מחריץ שיש בו דע"ד כו'. לפי מה דס"ד ה"ל לאקשויי גם על שאינו רחב ד' דשם הוי מק"פ. ואנכי תמה על פי' הרמב"ם ואחריו הרע"ב שלא פי' כרב אשי בסמוך ותפסו דברי אביי:

שם רב אשי א' כו' ה"מ היכא דהוה ד' כו'. ברש"י איתא אמות. אבל מהרמב"ם בחבורו נראה דמפרש טפחים. וזהו יותר נכון דודאי בפחות מעט מד"א א"א לפסוע. גם לפי הגירסא שלפנינו אבל היכא דל"ה ארבעה בה' ע"כ הכוונה על טפחים. וכ"מ להדיא שפירש כן התוס' בעירובין (עח ב) ד"ה וכן. ועיין רש"י שם ד"ה ורחב ד':