רש"ש על פסחים קיא.

גמרא מתקטלא בחץ קבל. כצ"ל וכ"ה בע"י וכ"נ מפירוש רשב"ם ויתכן לפרש דחץ שם שד כדאמרינן במ"ר נשא פי"ב מחץ יעוף יומם אר"ב יש מזיק שהוא פורח באויר כעוף וקושט כחץ ונישנה גם כן בפ' תצא ומדכתיב יעוף יומם מכלל דאיכא נמי חץ לילה דומיא (דלקמן ע"ב) תרי קיטבי הוי חד מקמי טיהרא וחד מבתר טיהרא כו' דבתר טיהרא קטב ישוד צהרים שמיה וקבל הוא לשון חשך:

גמ' מאן דפגע באיתתא בעידנא דסלקא מט"מ כו'. בציון הגרי"פ לתוספות ב"מ נ"ד ט"ס וצ"ל פ"ד ועיין (לעיל קי) בתד"ה האי: