רש"ש על נדרים נג:

ר"ן ד"ה אבל. דה"ל מקום שמסתפקין מזה ומזה. כצ"ל:

במשנה מן הכרוב אסור באיספרגוס. בהרע"ב כ' פירוש אחר דהוא המים ששלקו בהן הכרוב. וכ' התוי"ט וצריך לחלק כו' ע"ש דמשמע דדעתו לחלק בין שליקה למליחה אבל מה יענה בהא דלעיל בהנודר מן הבשר דמותר ברוטב והיינו אפי' ע"י בישול כדמוכח מהא דפליג ר"י והביא ראיה מדאסר ר"ט ביצים שנתבשלו עמו לכן העיקר כמו שסיים ואפשר דבלשון ב"א כו'. וכ"כ הט"ז סימן רי"ז ס"ז:

רא"ש ד"ה ע"מ שאני טועם. לאו דוקא. נראה דע"מ הוא ט"ס וצ"ל תחתיו אלמא והד"א:

רא"ש ד"ה חטה חטים שאני טועם. כצ"ל: