רש"ש על נדרים מה:

ר"ן ד"ה ואיכא דמקשו. דהא קיי"ל כשמואל כו'. נראה למחוק תיבות ומחזירין זל"ז ביובל. או דצ"ל כר' יוחנן וכן בסמוך. ועי' לקמן (מו ב) בד"ה אבל יש בה דין חלוקה:

בא"ד וכדפסיק ר"נ כוותיה בפ' השולח. שם ליתא. ואולי צ"ל בפ' האיש מקדש (מב ב):

בא"ד כתב הרב ר"מ ז"ל בהלכותיו (הוא הרמב"ן) כו' דהכא לאו כו' דנימא איתברירא מילתא למפרע דכדהשתא היא אלא דחצר שאין בה ד"ח כו' וכיון דשותפין כה"ג כו'. כ"ה הלשון שם:

בא"ד שאם תאסור עליו נמצא כו'. נראה דצ"ל ואם תאסור כו':