רש"ש על נדרים לז:

ר"ן ד"ה עטור. אחר תלך. כצ"ל והוא בבראשית (כד נה):

ר"ן ד"ה צדקתך. ובדברי מורי כו' טעם מפסיק באחר כו' ואח"כ תעבורו. לפנינו מלת אחר דאחר תעבורו דר"פ וירא הוא בטעם מונח דהוא משרת. ולפלא שלא העיר עליו המ"ש בזה:

ומש"כ המ"ש בס"פ בהעלותך ע"ד הר"ן שפי' דהאי אחר תאסף הוא שבסוף בהעלותך. ותמה עליו דבכה"ס כתיב ואחר בו' וא"כ אין לטעות לפרש אחר שתאסף. וכוונת הש"ס ע"כ לאחר תאסף דבפ' מטות ע"ש. וסיים ובמחילה מכבוד הר"ן כו'. נ"ל דמה שכתב הר"ן בתחלת דבריו תסגר שבעת ימים ותאסף היינו לפי' של עצמו דודאי טפי מסתבר לפרש על האי דבהעלותך דקדים. אבל לפירוש מורו גם הר"ן יודה דכוונת הש"ס להאי דפ' מטות:

בא"ד ואלמלא הפסק היה במשמע אחר שתלך. כצ"ל:

ר"ן ד"ה לה דפליטה. יהי לה פליטה כו'. כצ"ל:

ר"ן ד"ה את דהגד. הגד הוגד לי כל אשר כו'. כצ"ל:

ר"ן ד"ה אלי דהגורן. ותאמר אליה כל אשר כו'. כצ"ל:

רא"ש ד"ה פרת. להשיב ידו בנהר פרת כו':