רש"ש על נזיר מא:

תד"ה ואיצטריך. כדאמר בעלמא כו' זה המשוה צדעיו כו'. הוא במכות (כ ב):

תד"ה ואי כתב. ועוד כיון דגלי כו'. ה"ה שידחה ב' לאוין כו'. פה מצאתי ישוב למה שהעליתי בפסחים (מז ב) דבריהם דשם בצ"ע. אבל לקמן (ס"ד מ"ח) מוכח דרק רי"ש אית ליה האי סברא ור"ע ל"ל. וכ"כ התוס' שם בסוף הסוגיא: