רש"י ד"ה אשם שניתק. שהקדים ושחטו לשם עולה. כ"נ דצ"ל:
רד"ה כשר. הא לא ניתק או שלא שחטו לשם עולה. כ"נ דצ"ל:
תד"ה אמר מר (בסופו). מיירי דאמר לקרבנות טומאתו. כצ"ל. כי כן איתא להדיא שם בתחלת הברייתא מטמא מקדש כו' וע"ש בסוגיית הגמרא. ושם איתא ג"כ מפורש דאמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו ע"ש: