רש"ש על מועד קטן כג:

תד"ה יש. ואותו חולק על הש"ס שלנו דאריו"ח כו' אע"פ שאמרו אין אבילות בשבת כו'. שם איתא במועד. אלא שהתוס' כתבו שם דאין סברא להקל בשבת טפי ממועד. אבל מדוע לא הביאו מהא דרב יוסף דאמר משמיה בשבת גופה דברים שבצינעא נוהג. ואולי דס"ל דר"י עצמו למד ג"כ מהא דאריו"ח במועד. ועי' לקמן בתד"ה הכי אריו"ח:

תד"ה מאן. ולאבילות שינהג בשבת מה שנהג אתמול. בדבור דלעיל משמע דמילי דפרהסיא לכ"ע אין נוהג:

בא"ד משום שמחה דכתיב בהן כדפרישית. אולי צ"ל כדאפרש והוא לקמן בסה"ד:

תד"ה ואין מברכין. ויל"פ דבגימ"ל קאמרינן דא"מ עליו כו'. כצ"ל. ור"ל דיש שלשה בצירוף האבל:

שם בא"ד ואין מזמנין עליו עמהן כו'. כצ"ל:

בא"ד פי' בקונט' כו' ואינו מברך א"צ לברך משמע כו'. כצ"ל ותיבות בהמ"ז למחוק. או דצ"ל ברכת המוציא:

בא"ד ומיהו אדקאמר בר"פ מ"ש התם תוך ד"א כו'. כצ"ל ותיבות למ"ד למחוק:

בא"ד ועוד דאמרינן לקמן הן עומדין כו'. ר"ל לקמן שם בברכות (יט):