רש״ש על משנה יבמות ט:ג

תוי"ט ד"ה שניה ואפי' בתולות דמותרות לבעל כו'. ל"י למאי דייק לכתוב דמותרות לבעל כו' הלא גם באסורות לבעל ומותרות ליבם דאיירינן בהו גם כן מ"ל כגון בת בת בן אשתו של בעל ועוד אחרות ע"ש:

שם תוי"ט ד"ה וחלוצה וכן כו' לא כתבה כו' ולא בכה"ג. תמוה דלמה ה"ל לכותבה כיון שהיא אלמנה ואלמנה כבר כתבה. ובלא"ה אין ראיה כ"כ מהרע"ב דשם שהרי השמיט ג"כ בעולה לכ"ג דפסקינן לעיל (ס) כראב"י דהולד חלל. ומש"כ ועוד כו' אחות חלוצה מד"ס ומשם הביאו כו' ראיה כו'. נמשך אחר גי' הישנה בתוס' שם אחות חלוצה. אבל גי' משובשת היא דמאי ראיה מאחות חלוצה לחלוצה ולכהן אלא דצ"ל חלוצה דרבנן וכן הגיה הרש"א שם. [בתוס' רע"א אות ע"ז על הרע"ב ד"ה ואלמנה לכ"ג כו' ותמוה לי הא נ"מ בממזר שמחזיר גרושתו כו' נ"ב קדמו בזה הגאון בס' הפלאה (הלכות כתובות סי' קט"ז) ע"ש תירוצו ועי' בס' ערוך לנר. מהגרמ"ש]: