רש״ש על משנה ידים ד:ג

עד הל"מ. עי' ברע"ב ותוי"ט. ול"נ דכוון במאמרו הל"מ להא דדרשינן במגילה (יט ב') מלמד שהראהו הקב"ה למשה כו' ומה שהסופרים עתידין לחדש כו':

שם ברע"ב ד"ה כמשיב על דברי טרפון לסייע לו כו'. ואינו מכוון בלשון ר"י. ול"נ לפרש איפכא הריני כמשיב כו' ר"ל אנכי משיב עליו בטעמו כמו ראב"ע אבל לא לענין דבריו ר"ל בעיקר דבריו לענין הדין אני מסכים עמו ומטעם אחר והוא מצרים כו':

תוי"ט ד"ה שנאמר. וסוף הפסוק (ל"ד כי הוא פסוק שלישי מזה) הביאו את כל המעשר כו'. אולם התוס' ביבמות (פו ב') בד"ה מפני כתבו דהאי קרא איירי במע"ר. ועמש"כ במ"ר במדבר פ"ג אות ו':