רש״ש על משנה תרומות ח:ה

במשנה כדי שתאבד בהם המרה. עי' פי' הרע"ב והוא פי' הרמב"ם ומלשון הר"ש נראה שמפרש בהיפך וכ"נ להדיא ממה שפי' בר"י דגזר מועטין אטו מרובין וב' הפירושים הביאו הרי"ף והרא"ש בע"א בפ' א"מ (והתוי"ט נראה שלא הבין כן בהר"ש ולכן העתיק בדברי ר"י בהיפך) ובר"י מפרש נמי הר"ש מטעם ביטול דאל"כ אין טעם לחלק בין כלים לקרקע ודברי הטור סי' קי"ז שכ' ב' הפירושים ע"ד ר"י תמוהים גם מה שפסק כר"י תמוה ומהב"י משמע דכ"פ גם הרי"ף והרא"ש אנכי אינני רואה שום משמעות בהם ומה שסיימו דר"י מזה אינו הכרע:

שם בתוי"ט ד"ה ובקרקעות כו' וכתב הר"ב ומים מגולין אסור להשקותן לבהמתו [ברמב"ם לבהמות] וכו' פי' הר"ן בראוים לאכילה אבל התוס' בב"ק (קט"ו ב') כ' דאפי' לטמאה אסור משום בל תשחית ואינו מותר אלא לשונרא דידיה ודע דגם על הרב"י בטוי"ד סי' קט"ז אתפלא שכ' שם טעמא דב"ת מדעתיה ולא זכר דברי תוס' שזכרתי: