רש״ש על משנה תרומות ד:ח

בתור"ע אות ל"א בסוף וצ"ע בלישנא דהרמב"ם שם כו' וגם למאי הלכתא כתב דעולה במנין לחודיה ע"ש ולענ"ד נ"מ היכא דנפלה גדולה למאה קטנות ואח"כ דרסן אחר שלא ידע ונתערבו כולן יחד דאף דעתה אין מאה מ"מ כיון דבשעה שנפלה היה מאה במנין ואע"ג דאז היה ניכר ול"נ מ"מ עתה אינה ניכרת ומתבטלת וכה"ג כ' התור"ע בעצמו לקמן בספ"ה בשם תשובת הרשב"א בטחנן ופחתו והחטין של תרומה היו יפות ומשמע דאפי' לא נודע קודם הטחינה דלא נתבטלה אז ודו"ק: