רש״ש על משנה תמורה ז:ד

בתוי"ט ד"ה ופטר חמור כו'. ופירש"י כו' ואידי ואידי בטהור או טמא. פשוט דזה לא קאי רק אשער נזיר דבפטר חמור מאי שיייטא דטומאה וטהרה גבי'. והתוי"ט ל"ד דהעתיקו רק על פ"ח. אבל קשה דבנזיר טהור ודאי אף בשער ישרף כדכתיב בקרא. וראיתי בהגהה מהר"ב רנשבורג דמחק או טמא. ול"נ איפכא לגרוס בטמא לבד:

שם ד"ה וכן חיה כו'. והוא מלתא בלא טעמא. ונראה דאישתמיטתיה גמרא חולין (פ"ה ב') קדושין (נ"ח) ופרש"י ותוספות ע"ש: