רש״ש על משנה תענית ד

בתוי"ט ד"ה במנחה כו' פרשה בנעילה ליכא. רש"י. ומביא בשם הרמב"ם דגם בנעילה היתה קריאה. ונעלם ממנו שגם הרע"ב הולך בשיטתו שכ' במ"ד. בד"ה קרבן מוסף "לא היו קורין שום פרשה בנעילה":

ברע"ב ד"ה יום שיש בו הלל כו' אותן שהיו בירושלים. כ"כ רש"י לכאורה בהלל אין טעם לחלק בין ירושלים לשאר עיירות:

בתוי"ט ד"ה קרבן מוסף כו'. אין לך מוסף בלא ב' בהמות. רש"י. אין זה אלא בשבת ובו בלא"ה לא היה מעמד כלל:

ברע"ב ד"ה זמן עצי הכהנים כו' מביאין עמהם קרבן וכ"ה ברש"י והרמב"ם מסיים וזהו קרבן העצים וכ"כ בחבורו ספ"ו מהל' כהמ"ק. וק"ל דהא במנחות (כ' ב') אמרי' קרבן מלמד שמתנדבין עצים כו' וכה"א כו' קרבן העצים ופירש"י וכה"א דעצים קרבן מיקרו. הרי דמפרשינן קרבן העצים דהמה גופייהו הוא הקרבן ומנלן דמביאים עמהם קרבן אחר. ועי' בגבו"א מש"כ בשם הריטב"א:

בתוי"ט ד"ה וחמשה עשר כו' ותמיהתם כו' וסברו כו' יתחילו משנה שהיה בה שלוחי מרגלים כו'. אבל השי"ת התחיל החשבון מזמן יציאתם ממצרים כו'. תמוה דגם לפי חשבון זה עדיין ה"ל למות בשנה זו שהיא שנת המ' ליציאת מצרים. ועיין בזה באורך בתוס' בבא בתרא (קכ"א) ובמפרשים שמה: