רש״ש על משנה סוכה ד:ה

במשנה רא"א ליה ולך מזבח. מש"כ התוי"ט ובכתובים (ר"ל מצינו שם יה) מן המצר כו' ענני במרחב יה ל"ד דמרחב יה לרב ולרבא אחת הן ולר"ח קאי בתיקו. ומש"כ על המהרש"ל דא"ה כו' הל"ל ורבא אריו"ח כו' אינו מוכרח עמש"כ בהרא"ש פ"ק דעירובין סי' ז' ומש"כ בסופו ואע"ג דהירושלמי חולק על גמ' דידן כו' לי יראה דט"ס בירושלמי וצ"ל הוי רב דו אמר הללו יה (ר"ל ב' תיבות) והפשיטות היא מדאמר ר"ח על ר"מ של"נ לקדשו משמע דהוא בעצמו ס"ל דצריך לחלקו ולקדשו וע"ש בק"ע. ודע דהירושלמי הזה הוא ג"כ במכילתין פ' דלעיל הל"י ולחנם הרחיקו התוי"ט למגילה: