רש״ש על משנה שביעית ד

במשנה בש"א אין אוכלין פ"ש בטובה כו'. הן לפי הגי' שלפנינו בעדיות פ"ה והיא גי' הראב"ד שם צ"ל גם הכא בדברי ב"ש אלא בטובה. ובזה יישבתי המנהג שאומרים לכהנים אחר ירידתם מן הדוכן ישר כחכם. אשר רבים לעגו ע"ז כיון שהם מצווים בכך. ועוברים בג' עשין אם לא יברכו. דהא ה"נ מצווים הבעלים להפקיר ואפ"ה מותר להחזיק להם טובה לכ"ע:

במשנה ומודים במחליק עד שיגום. פי' לא שרי רק באופן שיגום. והרבה תמצא בלשון חז"ל שמוש מלת עד על כוונה זו והתוי"ט לא ירד כאן לזה:

לא שיעלה אלא שלא יוסיף. כה"ג בפכ"ג דשבת מ"ה: