רש״ש על משנה שבת ב:ו

בתוס' רע"א (אות מ"ב) הא דלא תני סתם ובנר כמו דתני ובחלה כו'. ולענד"נ דזה אין סברא דליהוי להו עונש מיתה בעבור שאינן נזהרות להדליק אה"נ. שהוא אינו רק מד"ס (עי' רמב"ם רפ"ה). דבשלמא נידה הוא בכרת עיסה הטבולה לחלה במיתה ביד"ש. אמת הוא שכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה בידי שמים (ועי' מש"כ בהרא"ש למו"ק סי' נ' בס"ד) אבל לחשבה בהדי הני אין לנו (עי' מו"ק כ"ד בתוד"ה הא וברא"ש שם). לכן נ"ל דהכוונה בכאן על שאינן זהירות בהדה"נ מבע"י ומחללת אה"ש באיסור סקילה [דומיא דא"ר אחא לקמן בברייתא בעון שמכבסות כו' בשבת]. ולזאת סמך לה ג' דברים צא"ל כו' עם חשכה כו' הדליקו אה"נ וכן ספק חשכה כו' ואין מדליקין אה"נ דנדחק רש"י לומר דזו ואצ"ל זו קתני והגהמ"ר והרע"ב פי' דהיינו ע"י נכרי אבל למש"כ א"ש משום דכולן לא תני הכא רק אגב דאין מדליקין בזה עסיק תנא ואזיל ועי' לעיל כ"ה ב' בתוד"ה הדלקת הנר: