רש״ש על משנה שבת יח:א

ברע"ב ד"ה ומע"ש והקדש שנפדו כו' ולא נתנו את החומש כו'. כן מוקי לה בגמ' בלא נתן אה"ח דאינו מעכב. וק"ל לר"י (ב"מ נ"ד) דמדרבנן אסור לאכול משום פשיעותא אפילו בשבת ופסק הרמב"ם כוותיה בפ"ה מהל' מע"ש הי"ב מדוע לא יאסר בטלטול כמו טבל דרבנן. ומתני' א"ל דאתיא כר"א או כהכרעת רבי שם אבל על הרמב"ם דפסקה קשיא:

שם בתוי"ט ד"ה והקדש כו' דכתיב ונתן את הערכך וגו' ונתן הכסף וגו' ע"ש. ודרשה זו תמוה דבכ"מ מצינו בקרא נתינה בקרקע כמו לזרעך אתן את הארץ הזאת ועוד רבות ועי' ב"מ (נ"ו ב'):