רש״ש על משנה סנהדרין ו:ד

בתוי"ט סד"ה ואין האשה כו' וא"כ למה צריך לרבויי. ול"נ דה"א דלא מרבינן אלא כעין מקלל שעל חטאו נהרג ובכל ימי צבאו משא"כ בסו"מ שע"ש סופו נהרג ואינו אלא עד שיקיף זקן או עד שראוי לקרותו אב: