רש״ש על משנה ראש השנה ד

בתוי"ט ד"ה במדינה ז' כו' חיישינן שתשתכח תורת שופר כו' הר"ן. וכתב הוא ז"ל ולתירוצו יש ראיה מדלא תנן כו' ע"ש לדברים הללו אין הבנה. ומש"כ עוד ואע"ג דר"ה איתא נמי ב' ימים מ"מ ד"ת אינו אלא יום אחד. ותימה דגם לולב בגבולין אינו מה"ת אלא יום ראשון. ואולי יכוין דר"ה עיקרו אינו אלא יום אחד משא"כ סוכות דנהי דמצות לולב שבו אינה אלא ביום הראשון. מ"מ שאר מצותיו הם כל ז'. או דר"ל דמ"מ במקדש הוא ד"ת כל שבעה:

בתוי"ט ד"ה אין מזכירין ובשה"מ שבגמ' גרס כו' וכן בגמ' מפרש להו כסדרן:

ברע"ב ד"ה אין בידו כו' דאפסוקי תקיעה כו' וכפי' רש"י. לפי המסקנא בגמ' (כ"ז כ"ח) דתחלה בלא סוף או איפכא לא כלום הוא. לא היה צריך לזה עי"ש:

שם בתוי"ט ד"ה ומשך בשניה בסופו. דקאי אסיפא ליחיד שבירך ואח"כ כו'. שגגה פלטה הקולמוס דיחיד אף אם היה לו שופר אינו תוקע על סדר הברכות כדפסקינן לקמן: