רש״ש על משנה פסחים ח:ב

במשנה שכח כו' וטלה שלי. לכאורה קשה איך יוכל להמנות על של עצמו הא אפי' בחציו ב"ח ל"י מש"ע למ"ר כשכ"כ בשכולו עבד וצ"ל דאמרי' מסתמא ניחא ליה לרבו שימנה על של עצמו בכה"ג משום תקנת עצמו:

ברע"ב סד"ה ופטורין כו' דקמי שמיא גליא וכ"כ רש"י ומשמע דמפרשי כדאיכא דמתני לה (להא דאביי) אברייתא אבל במתני' אע"ג דשכח קודם זריקה דט"ז לא הצריכו אלא להך לישנא אבל הרמב"ם פי' דדוקא בשכח אח"ז וכ"פ בחבורו וע"ש בכ"מ והתוי"ט לא העיר מזה וגם בתור"ע ל"ד בזה במחכ"ת: