רש״ש על משנה פסחים י:ג

במשנה עד שמגיע לפרפרת הפת. עי' בר"ן בשם הרמב"ן דהמצה גופה קרי הכי לפי שהיא עשויה רקיקין ועי' (לעיל ר"ד ל"ז) דלר"ה שרי בעובי טפח ועמ"א סי' ת"ס סק"ד ולענ"ד יל"פ מפני דמצוה בפרוסה (לקמן ר"ד קט"ז) והוא מלשון ויפרפרני עי תוי"ט:

שם אע"פ שאין חרוסת מצוה פי' וה"א דאסור משום דאתי חרוסת דרשות ומבטל חזרת דמצוה קמ"ל עי' תוס':

בתוי"ט ד"ה מטבל כו' ומ"ש הרע"ב כלשון הרמב"ם דטבול לזה כו' ואלו היתה בכלל ההבאה החרוסת כו'. וכ"מ לשון הרא"ש ולפ"ז נדחית דחיית התוס' והתוי"ט אעפ"כ העתיקה ול"ד במחכ"ת ומש"כ עוד שם בשם הרא"ש משום דטבול ראשון אינו לחיוב אלא להכירא כו' המ"ל עוד משום דאינו דוקא בחזרת: