רש״ש על משנה פאה ז:ו

בש"א יש לו פרט וי"ל עוללות כו'. ל"י מדוע שבקי לפאה ושכחה ואולי דב"ה דאמרי כולו לגת משמעו דאף פאה ושכחה אין לו ובב"ש לא חש התנא להאריך ולשון השו"ע יו"ד סי' רצ"ד ס"ו פירות רבעי פטורין מלקט ושכחה ופרט ועוללות ותמוה לקט מאי עבידתיה באילן ונראה ברור שט"ס נפל בטור וצ"ל תחת לקט פאה וז"ל הרמב"ם בפ"ט מהל' מע"ש דין ד' כ"ר אין לו לא שכחה ולא פאה ולא פרט ולא עוללות וי"ל בדוחק גי' הטוש"ע ע"פ מש"כ התוי"ט ותור"ע בר"פ דלקמן: