רש״ש על משנה פאה א

ולפי רוב הענוה. לענ"ד נראה שהוא שם מקרה מעניות דעני ועניו משותפים והרבה המה מחולפים במקרא (בקרי וכתיב) והכוונה דאף אם כמות העניים מעט אך אם איכות עניותם רב ירבה על השיעור כי אינו דומה מי שאין מאומה בידו למי שיש לו מאתים חסר דינר שג"כ נקרא עני לקמן פ"ח מ"ח:

[בתוי"ט ד"ה ומכניסו לקיום כו' דכתיב פאת שדך בקצרך (ברמב"ם לקצור) כו' ופירושם דחוק כו']. ולי קשה מהא דאיתא בחולין (קל"ג) מודה ר"י במידי דאורחיה כו' עוקר מנין ת"ל לקצור כו' אף אנן נ"ת מלבנות בצלים כו' פאה מכאו"א ופירש"י ואע"ג דאין קוצרין במגל: