רש״ש על משנה פרה יב:ט

תוי"ט ד"ה להזיה. ובמתני' דלעיל קתני לטהרה כו'. ול"נ דלטהרה פי' דאם בא לטבלם צריך לפרקם משום חציצה. והכא לטבילה א"צ להתירם רק לענין הזאה אינן חבור דאם הזה ע"ז לא הזה ע"ז. אך בשבת (מ"ח ב') ובתוס' שם לא משמע כן:

תור"ע אות י"ח. מה שהעמיס בכוונת קושיית התוס' בשבת דל"ל למיפרך מברייתא כו' אינו מוכרח די"ל דכיוונו להקשות מדוע הקשו ממשנה דעוקצין ולא ממשנה שלפנינו המוקדמת. אמנם בר"ש מבואר להדיא כדבריו: