רש״ש על משנה פרה י:ב

וברגלו טהור. כ' הכ"מ בפי"ג מהל' פרה ה"י אטהורים דוקא קאי אבל טמאים אפי' נגע בהן ברגליו נטמא כו'. וכ"מ מהר"ש פ"ח מ"ב ע"ש. ותמיהני דהרי משנה ערוכה בפרק דלעיל מ"ח נטמאו כו' ואת הטהור לחטאת בידיו אבל לא בגופו ופסקה הרמב"ם בפט"ו ה"ג וע"ש בכ"מ. ועמש"כ לקמן בסמוך:

תוי"ט ד"ה שנגע. היינו כשנגע בידו דוקא. חילוק זה לא מצינו אלא באוכלין ומשקין כאן ולקמן במ"ד בתנור מפני שאין מטמאין אדם לעולם. אבל כלי שטף משמע דאף ברגלו טמא ומכאן אין ראיה די"ל דמיירי שנשמר על טהרת חטאת. או כפי' הא"ר דמשנה זו מפרשת למדף האמור במ"א: