רש״ש על משנה אהלות ה:ו

או כוורת פחותה. במשנה שבגמ' וכן בפי' הר"מ והר"ש והרא"ש הגי' פתוחה ור"ל ועל פתחה נתן הכפישה. ואילו היתה פקוקה בקש בפתחה היתה מצלת דלא גרע מנסר. והתוי"ט במחכ"ת ל"ד בכאן בכ"ז:

תוי"ט ד"ה טהור. נדחק ליישב לשון המשנה לפי' הר"ב ודעימיה. ול"נ דה"פ שאין (הכלל האמור לעיל במ"ה) והוא. הכלים מצילין עם דפנות אהלים. עד (פי' באותן כלים דוקא) שיש להם דפנות. לאפוקי נסר חלק או סרידה שאין לה גפיים דהיינו מחיצות כדכתב הרע"ב בתחלה: