רש״ש על משנה נגעים ז:א

הראש והזקן עד שלא העלו כו'. ק"ל מדוע לא תני בעור הבשר ונקמט ונגלה:

שם ראב"י מטמא. ק"ל דזה היפך ממה דבעלמא נראה ונדחה גרע מדחוי דמעיקרא:

בהרע"ב וכשבא השחין כו' דבעינן כו' והוא מהר"ש. ותמוה כיון דכוונתן על קודם שנעשו צרבת (דהא מסקו דנעשו צרבת היינו טומאה) תיפוק ליה דא"מ בנגעים דהא בשחין כתיב ונרפא. ובמכוה כתיב והיתה מחית המכוה כבפרק דלעיל מ"ח: