רש״ש על משנה נגעים יב:ב

ד"ה עד. עי' כה"ד. ומוכח מדבריו דשיש לא הוה בכלל אבן. וכ"כ הרמב"ם בחבורו פי"ד ה"ח להדיא ע"ש. ונראה דהוציא זה מרישא דמתני' דלא תני אלא הני דלא הוו בכלל אבנים ועפר דקרא (דעפר דתני היינו גושי) וכ"מ מהכ"מ שם. וצ"ע מדוע לא יהיה בכלל אבן הא כתיב ואבני שיש (ד"ה א' כ"ט). ואולי משום דיש להן שם לווי. אך מאי דמשמע מהתוי"ט שגם נסרים לא הוו בכלל עצים צ"ע מנא ליה דאדרבה מדלא חשיב להו ברישא משמע דהוו בכלל: