רש״ש על משנה נדרים ג:ז

בתוי"ט ד"ה למי שהחמה כו'. מדל"ק מן הרואין גמ'. ק"ל דלמא רצה להוציא אף סכי שמש דבכורות (ס"ד מג) במשנה. ומש"כ הט"ז ביו"ד בסי' רי"ז סק"ל בביאור דברי התוס' דעוברין רואין החמה ע"פ האגדה דפ"ג דנדה דהעובר מביט מסוה"ע ועד סופו. לא מחוור כלל. דההיא אינה הבטה חרשיית. ול"נ איפכא דעובר היה ממועט אף אם אומר מן הרואים סתם. ובקושיית התוס' למחוק תיבת עוברים וכן היא מסובבת בד"ח: