רש״ש על משנה נזיר ה:ב

במשנה חבית של יין כו'. עי' בתוי"ט ולכאורה דבריו מגומגמין. ונראה כוונתו דדינר זהב או כסף גופו ראוי לב"ה משא"כ יין או שמן דנמכרים לצריכין למזבח וזהו שכ' ונפדה. ודמיהן יפלו לב"ה. או דט"ס בדבריו ותחת ונפדה צ"ל ונקרב. ומש"כ וכדתנן במ"ח כו' לכאורה תמוה דאדרבה שם איתא דיביא בדמיהן עולות. אבל ס"ל ז"ל דר"א ור"י דבמ"ז פליגי על ר' אלעזר בהא דמ"ח וס"ל דדמיהן יפלו לב"ה דאף ר"י ל"ק אלא בהמה דוקא דאפילו נקבות כו' ויביא בדמיהן עולות. וזה דלא כהרמב"ם בפ"ה מהל' ערכין ה"ח. (ונראה דלפני הרמב"ם היה הגי' במ"ח ר' אליעזר ביו"ד לכן נדחק לחלק) אלא כהראב"ד שם. (ומש"כ הראב"ד ור"א סבר כר"י ר"ל כר"י ועדיפא מיניה ודו"ק) וכוונת התוי"ט שהביא משקלים הוא למאי דכתב וימכר לצריכין. ומאי דלא מוקי התוי"ט מתניתין דהכא כר' אלעזר. משום דא"כ ל"ל למיתני חבית טפי ה"ל למיתני פרה ודו"ק: